מה שכתוב למעלה (רומן)

הרומן נמצא בבלוג ב-41 רשומות עוקבות, רשומה לכל פרק.

הקליקו כאן להתחלת הקריאה בפרק ראשון, ומשם תמשיכו ע"י לחיצה על "הבא" (המילה "הבא" מופיעה בכל עמוד, למעלה משמאל)

למחפשים פרק ספציפי: בתחתית העמוד הנוכחי יש קישורים לכל הפרקים, עם משפט הפתיחה 

קישור לעץ-המשפחות פרנקפורטר וקבלרו 

עיתונות על הספר: כאן בהמשך

♠ ♠ ♠

מה שכתוב למעלהעטיפת הספר המקורית, ספרית פועלים 2004

ציור העטיפה: אתי בן-זקן, עיצוב העטיפה: אבנר גלילי

עורכת הספר (ספרית פועלים): דורית פרידמן

ידיעות אחרונות, מדור ספרות, 28.5.2004 

שיגעון המוסיקה / אלי שי

אתי בן-זקן, "מה שכתוב למעלה",

ספרית פועלים, 215 עמ'.

במהלך פתיחה נמרץ משלחת אתי בן-זקן את מיכאל פרנקפורטר, גיבור ספרה, למסע עמוס גראס וטריפים בקופנהגן. הבחור מגלגל עיניים בתאורה פסיכדלית, דופק סמים קלים ואלכוהול ומתחבט בין ריטה, אניקה, בריגיטה, קריסטינה ואחרות, במגעים משוחררים מעכבות מיניות מיותרות. "ואני – הרי אני חוקר בתפקיד – הייתי בודק בתשומת לב את קימורי מותניהן, ירכיהן, שדיהן, מבנה האגן, שפתיים עליונות ותחתונות, ומציין בפנקס הדמיוני: לא היא" (עמ' 48).

טריפ חייו של מיכאל פרנקפורטר – פצוע קשה, משוקם מלחמת יום הכיפורים – מלא שריטות בפנים ובנשמה, בדרך לנקות את הראש בנורבגיה. אלא שלהבדיל מטרנד עכשווי של סיפורי מסעות ישראליים צעירים, המסתיימים באקשן של נוודות עם איכות כתיבה מינימלית, מצליחה בן-זקן לפתח רומאן מרהיב באמת, המתגלגל כמעשה תפירה ססגוני לאורך מיספר ערוצים. הראשון מגולל את חיי מיכאל, מלחין צעיר היוצא מהתופת של מלחמת יום הכיפורים עם לסת משוחזרת. הוא משוטט בעולם, נישא בחזרתו לאנה, עולה מרוסיה ואמנית בובות, ולאחר מכן מאבד אותה בתאונת דרכים ומתאהב בנעמה קבלרו, זמרת הקשורה לכאורה בגבר אחר, בעל לב זהב. בתוך המחצית הראשונה הזאת מצליחה הסופרת לשלב בכישרון מרשים את קורות משפחתו של מיכאל במרחקים שבין פרנקפורט של ימי הביניים לירושלים העכשווית. במקביל למארג הכפול של החלק הראשון, טווה המחצית השנייה ערוץ נוסף, סיפורה האישי של נעמה, הגיבורה השנייה, ושבה ומשחילה בתוכו את תולדות משפחתה, המתגלגלת מספרד ופורטוגל של המאה ה-15, דרך מרוקו ותורכיה, עד בת-ים והשכונות הירושלמיות בעשורים האחרונים של המאה שעברה.

בן-זקן כותבת בשיפעה סיפורית נדירה, מתוך חדווה יצירתית ויכולת שילוב בינתחומי של מישורי תרבות וטקסט, אגדות ואנקדוטות משפחתיות, פיסות היסטוריה יהודית וקטעי תשבץ ישראליים. ספרה משלב אלמנטים אוטוביוגרפיים שקופים לצד הפלגות דמיון מרהיבות, ומצליח לגעת במנעד רחב של חוויות אנושיות, אפיזודות היסטוריות שכוּחות ורחוקות לכאורה, והווה ישראלי קרוב וניתן למישוש. תיאורי הווי האקדמיה למוזיקה הירושלמית ושיגעון המוסיקה של מיכאל ונעמה נפלאים בעיניי. וכמו שניתן לחוש דרכם את הרטט האישי והמקצועי של המחברת, כך התחברו בנגיעות רגישות ומכוונות היטב, לפרקים ביומן הפרטי שלי כקורא. בן-זקן כותבת כמו זמרת העורכת לקורא מופע מולטימדיה אורקולי בתמונות ובזימרה. אפשר לקרוא את הספר ולשמוע את מריה קאלאס ואת נעמה, "בת עדות המזרח".

לעיתים נדמה שהמחברת מנסה לרקוד על אינסוף חתונות ברומאן לא ארוך, אך עמוס מאוד, המקפץ לסירוגין בין הווה ישראלי לעבר יהודי עתיק, במרחקים שבין ספרד לאשכנז של ימי הביניים. אך מעבר לשלל התהפוכות הללו, עומדת כמעשה חושב אמנותי תוכנית העל של הרומאן, המגולל את ההיסטוריה האישית, המשפחתית והנפשית. במירקם עשיר ועדין של אגדות ודברי שיר, כרוניקות משפחתיות מצטלבות ומעיינות של סיפורים, מצליחה בן-זקן לשרטט את מפת המלאכים המזווגים זיווגים בשמיים ומנהלים את גורלות גיבוריה לאורך המאות. בתוך כך עולה בידה לגעת בהיסטוריה הנעלמת, הלא כתובה, המנוחשת, שמכוחה מגיע זרעו של פרנקפורטר רב ההשראה לרחמה של העלמה לבית קבלרו.

במישזר האחרון מתמזגים בקלילות ניצוצות החיים של ענפי פרנקפורטר את קבלרו ולצידם 'ספרי הזקנים' שקיבלו בני הזוג מקרובותיהן הקשישות: ספר אגדות העמים, מתנת הדודה גרטה מאהובה הגרמני האסור, וספר 'מעם לועז', הקלאסיקה של השפה היהודית-ספרדית, תשורת סבתא אלגרה. הגרמנית הגותית מתמזגת בלאדינו בכתב רש"י. "היה היה נסיך אשר חי בשמיים", מספרת הדודה הייקית (עמ' 210). "למלאכים אין גוף כמו שלנו, בני האדם. צורתם עדינה מאוד ואי-אפשר לראותם", משלימה הסבתא הספניולית (שם). ואפילו שהם נעלמים, בן-זקן מצליחה לגלות את סימני הכנפיים שלהם בפוך העננים, במה שעתיד להתגלות כאחד הרומאנים הישראליים היפים של 2004.

♠ ♠ ♠

קישור להמלצה בפורום "קהילת בידור ותרבות" של קהילת Ynet

♠ ♠ ♠

קישורים לכל פרק בנפרד (בצירוף משפט הפתיחה)

חלק ראשון, מיכאל פרנקפורטר

קישור לפרק 1 "קרו כמה דברים לפני אותו יום, אבל אני רוצה לספר לך מה שחשוב באמת…"

קישור לפרק 2 "אבי, ואף אבי-אבי לפניו, לא התפארו מימיהם בכלי נשקם."

קישור לפרק 3 "הניתוח נמשך עשר שעות. עיני נשר חדות סרקו לי את הפה…"

קישור לפרק 4 "עשר שנים תמימות חלפו מיום אירושי רחל-ציפורה לשלמה בן-הסופר…"

קישור לפרק 5 "כל בוקר הסירו את התחבושת שעטפה לי את הראש…"

קישור לפרק 6 "בשעת שחרית נפרצו דלתות בית הכנסת ושני חיילים חמושים הטילו…"

קישור לפרק 7 "אילו יכולתי, הייתי נוסע ללפלנד שברוסיה."

קישור לפרק 8 "בכל מסעותיו לא נדמנו למיכאל פרנקפורטר קורת גג חמימה ומארחים…"

קישור לפרק 9 "אליך, מיכאל פרנקפורטר, בני וחברי, אני כותב לך בשפת עמי…"

קישור לפרק 10 "ובכן, יצאתי לדרכי, נכון למצוא לרגלי אוצרות…"

קישור לפרק 11 "תשעה חודשים אחרי שעזבתי לחו"ל, חזרתי ארצה."

קישור לפרק 12 "בית פרנקפורטר המה שירת אבובים ורינת כינורות."

קישור לפרק 13 "התחתנו חמש שנים אחרי שנפצעתי, שש שנים לפני שהכרתי אותך."

קישור לפרק 14 "היינריך אחי יקירי, אולי צריך הייתי לרשום 'הנרי' כשם שמכנים אותך…"

קישור לפרק 15 "שלושה וחצי חודשים לפני שמתה, נפרדתי מאנה…"

קישור לפרק 16 "לו ניחשה הנרייטה מה מצפה לה במרכז הברלינאי…"

קישור לפרק 17 "זוכרת את הרנו של הדודה גרטה? היא נקנתה ב-77'…"

קישור לפרק 18 "אחותי יעל, שהגיעה עם משפחתה לסוף שבוע בירושלים…"

קישור לפרק 19 "יעלי ומיכאל היקרים, סלחו לי על הכתב הלא ברור."

קישור לפרק 20 "לפתע, מול כיתת הילדים הקטנים בקונסרבטוריון, הבנתי…"

חלק שני, נעמה קבלרו

קישור לפרק 21 "הדלת נפתחה, ומייד ירדה עלי כבדות."

קישור לפרק 22 "סבי האהוב, מורי היקר, המכובד, היד נמשכת אל הנוצה…"

קישור לפרק 23 "ערב למחרת נפגשנו שוב, והפעם הזמנתי את מיכאל…"

קישור לפרק 24 "אברהם בן-אליהו קבלרו רען אל המפה המצוירת…"

קישור לפרק 25 "בשש בבוקר התעוררתי מבוהלת לשמע איזו איוושה."

קישור לפרק 26 "מזל נופפה בידיה, טלטלה את רגליה…"

קישור לפרק 27 "למחרת, באקדמיה, שמעתי את מיכאל קורא בשמי…"

קישור לפרק 28 "בצלצול הצמידים המעבים את זרועותיה…"

קישור לפרק 29 "הטלפון צלצל בעקשנות. "לענות?" לחשתי לקובי."

קישור לפרק 30 "אוריאל קבלרו היכה בשמיכה ברגליו…"

קישור לפרק 31 "ליל הסדר התקרב, והמחשבה על אירוע משפחתי…"

קישור לפרק 32 "שגרירים ושליחים ונושאי-מתנות נקבצו בשערי הארמון."

קישור לפרק 33 "היו סימני אזהרה בזוגיות של מיכאל ושלי,"

קישור לפרק 34 "ארבעה אנשים ישבו אצל השולחן: אבי בבגדי שבת שלו…"

קישור לפרק 35 "שלושת השבועות הנותרים של הטיול נמחו…"

קישור לפרק 36 "לפני שיוליד סיפורי את אספרנצה קבלרו, אספר על…"

קישור לפרק 37 "הרבה זמן לא ראינו אותך, נעמה מותק…"

קישור לפרק 38 "הראש שלי חכם בספניולית, בתורכית…"

קישור לפרק 39 "אורי התכרבל בזרועות הדודה תקווה…"

קישור לפרק 40 "שלושה לילות בשבוע אתה ישן אצל אבא, ובבקרים…"

קישור לפרק 41 (אחרון) "כל יום בורא אלוהים מלאכים חדשים. הם שרים…"

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s